בימים האחרונים, אחרי חודשים בהם השערים היו נעולים ולא נכנסה כל אספקה, מתחדש הסיוע ההומניטרי לעזה. הדרך להסכמות לגבי האופן שבו יחולק, ומי יחלק אותו, הייתה ארוכה, אבל לבסוף הוחלט: ״חברות אמריקניות״ יהיו אמונות על המשימה. אבל מי הן בעצם אותן חברות? הפעם, ננסה להבין מה הם העקרונות של חלוקת סיוע הומניטרי, ומה ההיסטוריה מלמדת אותנו על מצבים בהם מי שחילק את הסיוע, לא דגל בהכרח בעקרונותיו. מרואיין: ד"ר שי דרומי, סוציולוג היסטורי מאוניברסיטת הארוורד

Original title: ?מי יחלק את הסיוע ההומניטרי

Original description: <p dir="rtl">בימים האחרונים, אחרי חודשים בהם השערים היו נעולים ולא נכנסה כל אספקה, מתחדש הסיוע ההומניטרי לעזה. הדרך להסכמות לגבי האופן שבו יחולק, ומי יחלק אותו, הייתה ארוכה, אבל לבסוף הוחלט: ״חברות אמריקניות״ יהיו אמונות על המשימה. אבל מי הן בעצם אותן חברות? הפעם,&nbsp;ננסה להבין מה הם העקרונות של חלוקת סיוע הומניטרי, ומה ההיסטוריה מלמדת אותנו על מצבים בהם מי שחילק את הסיוע, לא דגל בהכרח בעקרונותיו.<br /><br />מרואיין: ד"ר שי דרומי, סוציולוג היסטורי מאוניברסיטת הארוורד</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

We began telling Jamil Sarur's story in 2022: Jamil was sentenced to life imprisonment for murder, but for years, he struggled and continued to claim his innocence. Last week, after 16 years in prison, Jamil was released. This time, we are with Jamil's story, who succeeded in his mission for a retrial with faith in the righteousness of his path and hard work, along with the help of his lawyers, Adv. Dr. Anat Horwitz, the academic director of the Innocence Clinic at the Hebrew University, Adv. Anu Lusky and Adv. Noa Mishor. In the interview, he talks about the mixed feelings when he realized he was being released and entitled to a retrial - a rare event in itself - and about the surprising end of the affair.

Original title: רצח מעבר לגדר: ג'מיל משתחרר

Original description: <p dir="rtl">את הסיפור של ג'מיל סרור התחלנו לספר כבר בשנת 2022: ג'מיל נשלח למאסר עולם לא קצוב באשמת רצח, אולם לאורך שנים, נאבק והמשיך לטעון לחפותו. בשבוע שעבר, אחרי 16 שנים בכלא, ג'מיל יצא לחופשי. הפעם, אנחנו עם הסיפור של ג'מיל, שהצליח במשימתו למשפט חוזר בעזרת אמונה בצדקת הדרך ועבודה קשה, יחד עם עזרתן של עורכות הדין שלו, עוה"ד ד"ר ענת הורוויץ, המנהלת האקדמית של קליניקת החפות באוניברסיטה העברית, עוה"ד אנו לוסקי ועוה"ד נועה מישור. בריאיון הוא מספר על התחושות המעורבות כשהבין שהוא משתחרר וזכאי למשפט חוזר - אירוע נדיר כשלעצמו - ועל הסוף המפתיע של הפרשה.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

In recent weeks, several significant elections have been held across Europe &mdash; in Poland, Portugal and Romania. The common denominator for all of them, as well as for the upcoming elections in France and Germany: extremely close results, sometimes by a difference of a few percent. In Poland, for example, a second round to be held next month was even decided. Europe is divided, and in many cases &mdash; polarized. At least in the three countries we will deal with, it seems that regardless of the identity of the winner, half of the public feels that they have lost. This time we are with Dr. Or-El Beilinson, a postdoctoral fellow at the Polonsky Academy in Jerusalem, for a conversation about the worrying European trend of sharp political polarization, about the change in the status of the European Union &mdash; and about the danger of political stagnation.

Original title: הקיטוב האירופי

Original description: <p dir="rtl">בשבועות האחרונים נערכו ברחבי אירופה כמה מערכות בחירות משמעותיות &mdash; בפולין, פורטוגל וברומניה. המכנה המשותף לכולן, כמו גם לבחירות הקרובות בצרפת ובגרמניה: תוצאות צמודות במיוחד, לעיתים בהפרש של אחוזים בודדים. בפולין, למשל, אף הוחלט על סיבוב שני שייערך בחודש הבא. אירופה חצויה, ובמקרים רבים &mdash; מקוטבת. לפחות בשלוש המדינות שנעסוק בהן, נדמה שללא קשר לזהות המנצח, חצי מהציבור מרגיש שהפסיד.</p> <p dir="rtl">הפעם אנחנו עם ד״ר אור-אל ביילינסון, עמית פוסט-דוקטורט באקדמיית פולונסקי בירושלים, לשיחה על המגמה האירופית המדאיגה של קיטוב פוליטי חריף, על השינוי במעמדו של האיחוד האירופי &mdash; ועל סכנת הקיפאון הפוליטי.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

מרב סבירסקי איבדה את הוריה בשבעה באוקטובר בקיבוץ בארי. אחיה איתי, נחטף לעזה ונרצח על ידי שוביו לאחר הפגזת צה"ל שפגעה בהם. אז עכשיו כשהלחימה התחדשה, דיברנו עם מרב כי היא מכירה את המציאות המורכבת משני הצדדים שלה - היא מכירה את האכזריות, את הרוע, ואת הסכנה שהיא חמאס - והיא גם מכירה את ההשלכות האפשריות של המלחמה העצימה בעזה על החטופים שעדיין נמצאים שם.

Original title: המשימה של מרב

Original description: <p dir="rtl">מרב סבירסקי איבדה את הוריה בשבעה באוקטובר בקיבוץ בארי. אחיה איתי, נחטף לעזה ונרצח על ידי שוביו לאחר הפגזת צה"ל שפגעה בהם. אז עכשיו כשהלחימה התחדשה, דיברנו עם מרב כי היא מכירה את המציאות המורכבת משני הצדדים שלה - היא מכירה את האכזריות, את הרוע, ואת הסכנה שהיא חמאס - והיא גם מכירה את ההשלכות האפשריות של המלחמה העצימה בעזה על החטופים שעדיין נמצאים שם.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

בסוף השבוע סיים הנשיא טראמפ מסע ארוך של ביקורים, במהלכו נפגש עם מנהיגים שונים במזרח התיכון. אלא שאל מנהיג אחד, ואל מדינה אחת, הוא לא הגיע: ישראל. הפעם, אנחנו עם דנה ויס, הפרשנית המדינית של חדשות 12, על ה"גוסטינג" של טראמפ, הלחצים המופעלים על הצדדים להגיע להסכם במשא ומתן הנוכחי, ועל מה שעשוי להתברר כמזרח תיכון חדש, בו ישראל נותרת לבדה.

Original title: האם ישראל נותרה לבדה?

Original description: <p dir="rtl">בסוף השבוע סיים הנשיא טראמפ מסע ארוך של ביקורים, במהלכו נפגש עם מנהיגים שונים במזרח התיכון. אלא שאל מנהיג אחד, ואל מדינה אחת, הוא לא הגיע: ישראל. הפעם, אנחנו עם דנה ויס, הפרשנית המדינית של חדשות 12, על ה"גוסטינג" של טראמפ, הלחצים המופעלים על הצדדים להגיע להסכם במשא ומתן הנוכחי, ועל מה שעשוי להתברר כמזרח תיכון חדש, בו ישראל נותרת לבדה.<br /><br /><br /></p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

בשבוע שעבר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הגיע לביקור במדינות המפרץ הפרסי. זו הייתה הנסיעה הרשמית הראשונה שלו מאז שחזר לבית הלבן, וזה היה ביקור מדיני שלא נראה כמותו עד היום. למפרץ טראמפ הגיע לא רק עם פמלייה של יועצים מדיניים - אלא גם עם עשרות מנהלים של חברות הטכנולוגיה הגדולות בארה"ב שחתמו שם תחת חסותו על עסקאות ענק עם מדינות ערב. אז הפעם, אנחנו עם ד"ר גיא לרון מרצה בכיר במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית על מסע העסקים של טראמפ במדינות המפרץ.

Original title: מסעות טראמפ במפרץ הפרסי

Original description: <p dir="rtl">בשבוע שעבר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הגיע לביקור במדינות המפרץ הפרסי. זו הייתה הנסיעה הרשמית הראשונה שלו מאז שחזר לבית הלבן, וזה היה ביקור מדיני שלא נראה כמותו עד היום. למפרץ טראמפ הגיע לא רק עם פמלייה של יועצים מדיניים - אלא גם עם עשרות מנהלים של חברות הטכנולוגיה הגדולות בארה"ב שחתמו שם תחת חסותו על עסקאות ענק עם מדינות ערב.&nbsp;</p> <p dir="rtl">אז הפעם, אנחנו עם ד"ר גיא לרון מרצה בכיר במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית על&nbsp;מסע העסקים של טראמפ במדינות המפרץ.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

منذ سنوات عديدة، جذبت المنظمات العاملة في النشاط السياسي أو السياسي انتباه السياسيين، وكذلك في الكنيست الحالي. في الأسبوع الماضي، ناقشت لجنة الدستور قانون الجمعيات، وهو قانون يقول مؤيدوه إنه سيمنع تدخل الدول الأجنبية في ما يحدث في إسرائيل، لكن المعارضين يقولون إنه سيؤدي إلى إغلاق منظمات حقوق الإنسان وأزمة دبلوماسية غير مسبوقة. إذن هذه المرة نحن مع الدكتور عمير فوكس، باحث كبير في المعهد الإسرائيلي للديمقراطية، ومع مشروع قانون الجمعيات الذي يثير عاصفة ليس فقط في مناقشات الكنيست ولكن أيضًا في العالم.

Original title: עמותות השמאל על הכוונת

Original description: <p dir="rtl">כבר שנים רבות שעמותות שעוסקות בפעילות מדינית או פוליטית מושכות את תשומת הלב של הפוליטיקאים, וכך גם בכנסת הנוכחית. בשבוע שעבר דנו בוועדת החוקה בחוק העמותות, חוק שלדברי התומכים יחסום התערבות של מדינות זרות בנעשה בישראל, אבל לדברי המתנגדים יוביל לסגירתם של ארגוני זכויות אדם ולמשבר דיפלומטי באופן חסר תקדים.&nbsp;</p> <p dir="rtl">אז הפעם אנחנו עם ד"ר עמיר פוקס, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, ועם הצעת חוק העמותות שמעוררת סערה לא רק בדיונים בכנסת אלא גם בעולם.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

לפני שבועיים מאות אלפי אנשי הוראה פתחו את תלוש השכר שלהם וראו ירידה של 3.3% במשכורת. זה הגיע בעקבות החלטה על קיצוץ במסגרת תקציב 2025 והוביל לזעם שבתורו הוביל לשביתה. השביתה הזאת נגמרה בהסכם חדש של האוצר והסתדרות המורים, אז לכאורה המחאה נגמרה. אבל בעצם, התחושות הקשות של המורים עדיין איתנו. אז הפעם אנחנו עם כתבת החינוך יעל אודם והפרשנית הכלכלית קרן מרציאנו על הסכסוך שעורר תסכול של שנים משכר נמוך, מעמד אנשי ההוראה ומצב מערכת החינוך.

Original title: התלוש שהצית את מחאת המורים

Original description: <p dir="rtl">לפני שבועיים מאות אלפי אנשי הוראה פתחו את תלוש השכר שלהם וראו ירידה של 3.3% במשכורת. זה הגיע בעקבות החלטה על קיצוץ במסגרת תקציב 2025 והוביל לזעם שבתורו הוביל לשביתה. השביתה הזאת נגמרה בהסכם חדש של האוצר והסתדרות המורים, אז לכאורה המחאה נגמרה. אבל בעצם, התחושות הקשות של המורים עדיין איתנו. אז הפעם אנחנו עם כתבת החינוך יעל אודם והפרשנית הכלכלית קרן מרציאנו על הסכסוך שעורר תסכול של שנים משכר נמוך, מעמד אנשי ההוראה ומצב מערכת החינוך.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

עִידָן אַלֶכְּסַנְדֶּר חָזַר אֶתְמוֹל הַבַּיְתָה אַחֲרֵי 584 יָמִים בִּשְׁבִי חָמָאס. הוּא לֹא הָיָה אָמוּר לְהִשְׁתַּחְרֵר עַכְשָׁו - יִשְׂרָאֵל הֶחְלִיטָה לַחֲזֹר לַלְּחִימָה וְעַד כֹּה לֹא הִתְנַהֵל מַשָּׂא וּמַתָּן עַל עִסְקָה. אֲבָל הָאֶזְרָחוּת הָאָמֵרִיקָאִית שֶׁל עִידָן שִׂחֲקָה תַּפְקִיד, וְהַנָּשִׂיא טְרָאמְפּ הֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת הַכֹּל כְּדֵי שֶׁהוּא יָשׁוּב. אָז הַפַּעַם נְדַבֵּר עִם הַפַּרְשָׁנִית הַמְּדִינִית שֶׁלָּנוּ דָּנָה וַיְס וְעֹרֵךְ חֲדָשׁוֹת הַחוּץ עֲרָד נִיר עַל הָעִסְקָה שֶׁהֵבִיאָה אֶת עִידָן הַבַּיְתָה, אֲבָל גַּם עַל הַמְּדִינִיּוּת שֶׁטְרָאמְפּ מְיַשֵּׂם בַּמִּזְרָח הַתִּיכוֹן וְיִשְׂרָאֵל מְגַלָּה עָלֶיהָ רַק בְּדִיעֲבַד.

Original title: העסקה שהחזירה את עידן

Original description: <p dir="rtl">עידן אלכסנדר חזר אתמול הביתה אחרי 584 ימים בשבי חמאס. הוא לא היה אמור להשתחרר עכשיו - ישראל החליטה לחזור ללחימה ועד כה לא התנהל משא ומתן על עסקה. אבל האזרחות האמריקאית של עידן שיחקה תפקיד, והנשיא טראמפ החליט לעשות הכל כדי שהוא ישוב. אז הפעם נדבר עם הפרשנית המדינית שלנו דנה ויס ועורך חדשות החוץ ערד ניר על העסקה שהביאה את עידן הביתה, אבל גם על המדיניות שטראמפ מיישם במזרח התיכון וישראל מגלה עליה רק בדיעבד.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

נוגה וייס נחטפה בשבעה באוקטובר מביתה שבקיבוץ בארי. גם אמה שירי נחטפה ואביה אילן נרצח וגופתו נחטפה לעזה. מאז שחזרה מהשבי היא התגייסה לצה"ל והחיים שלה כביכול מתקדמים. אבל בעצם, נוגה לא מסוגלת להמשיך הלאה. מהבסיס היא נוסעת לעצרות בכיכר החטופים ועושה הכל כדי שכולם יחזרו. כי עד שזה לא יקרה, גם היא לא תהיה חופשייה באמת. הפעם, אנחנו בשיחה עם נוגה וייס.

Original title: בשבי: שיחה עם נוגה וייס

Original description: <p dir="rtl">נוגה וייס נחטפה בשבעה באוקטובר מביתה שבקיבוץ בארי. גם אמה שירי נחטפה ואביה אילן נרצח וגופתו נחטפה לעזה. מאז שחזרה מהשבי היא התגייסה לצה"ל והחיים שלה כביכול מתקדמים. אבל בעצם, נוגה לא מסוגלת להמשיך הלאה. מהבסיס היא נוסעת לעצרות בכיכר החטופים ועושה הכל כדי שכולם יחזרו. כי עד שזה לא יקרה, גם היא לא תהיה חופשייה באמת. הפעם, אנחנו בשיחה עם נוגה וייס.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

אינבר הרוש גיטי שוחררה מצבא ההגנה לישראל בתפקיד מפקדת פלוגה, הפכה למנכ"לית תנועת "אחרי", יצרה קשרים עם אוכלוסיות שאינן מתגייסות, ונחשפה בעיקר לנתונים: לא צבא העם, אלא צבא של שליש מהעם. נתונים אלה סיפקו לה הוכחה - יש לגבש מתווה שירות לכולם. ומאז, אינבר הציבה לעצמה מטרה להביא כמה שיותר אוכלוסיות בישראל לשרת. אלא שבדרך נתקלה בהתנגדויות ממקומות צפויים יותר ופחות - למשל מצבא ההגנה לישראל עצמו, שלפני 7 באוקטובר אמר לה בצורה נחרצת - אנחנו לא צריכים ולא רוצים חיילים נוספים. הפעם, אנחנו עם אינבר הרוש גיטי, הבעלים של חברת הייעוץ פרג' וראש תוכנית השירות במשרד הביטחון לשעבר, על המסע הקשה והמורכב בדרך לצבא העם.

Original title: האישה שרוצה לגייס את כולם

Original description: <p dir="rtl">ענבר הרוש גיטי השתחררה מצה״ל בתפקיד מ״פ, הפכה להיות מנכ״לית תנועת אחריי, יצרה חיבורים עם אוכלוסיות שלא מתגייסות ובעיקר נחשפה לנתונים: לא צבא העם, אלא צבא שליש מהעם. הנתונים האלה סיפקו עבורה הוכחה - צריך לגבש מתווה של שירות לכולם. ומאז, ענבר שמה לעצמה למטרה להביא כמה שיותר אוכלוסיות בישראל לשרת. אלא שבדרך היא נתקלה בהתנגדויות ממקומות צפויים יותר ופחות - למשל מצה״ל עצמו שבעידן שלפני שבעה באוקטובר אמר לה באופן נחרץ - אנחנו לא צריכים ולא רוצים יותר משרתים.</p> <p dir="rtl">הפעם, אנחנו עם ענבר הרוש גיטי, הבעלים של חברת הייעוץ פרג וראש מתווה השירות במשרד הביטחון לשעבר, על המסע הקשה והמורכב בדרך לצבא העם.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

מאז פרוץ המלחמה, התגייסו מאות אלפי אזרחים למילואים, עזבו הכל: עבודה, לימודים, משפחה, והתייצבו. עברה יותר משנה וחצי והם מייחלים לרגע שבו לא יזדקקו להם יותר. אלא שבימים האחרונים, עם הרחבת הלחימה, נשלחו אליהם שוב אלפי צווי גיוס חדשים. הפעם, אנחנו עם הסיפורים, התחושות, והשאלות של הילה, שחר וחן, שלושה מילואימניקים.

Original title: שלושה מילואימניקים

Original description: <p dir="rtl">מהרגע שפרצה המלחמה התגייסו מאות אלפי אזרחים למילואים. הם עזבו הכל: עבודה, לימודים, משפחה, והתייצבו. מאז, עברה יותר משנה וחצי והם מייחלים לרגע שבו לא יזדקקו להם יותר. אלא שבימים האחרונים, עם הרחבת הלחימה, נשלחו אליהם שוב אלפי צווי גיוס חדשים. הפעם, אנחנו עם הסיפורים, התחושות, והשאלות של הילה, שחר וחן, שלושה מילואימניקים.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

כשהסכם הפסקת האש קרס והמלחמה חודשה, ישראל קיבלה החלטה להפסיק את ההעברה של סיוע ההומניטרי לעזה - הכל, בניסיון ללחוץ על חמאס להגיע לעסקה. חודשיים עברו מאז אותה החלטה, ובארגוני הסיוע מדברים על מציאות קשה מאוד ברצועה, על חיים של הישרדות ועל מלאי מזון שאוזל ונגמר, בעוד החמאס צובר עוד ועוד ממנו על חשבון האוכלוסייה העזתית. הפעם, אנחנו עם אולגה צ'רבקו ממשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) ועם אוהד חמו כתבנו לענייני ערבים, שמספרים על איך נראית המדיניות של ישראל בשטח, על הכלכלה העזתית החבוטה ועל למה גם אחרי שהופסק הסיוע חמאס עדיין לא מתקפל.

Original title: המשבר ההומניטרי בעזה

Original description: <p dir="rtl">כשהסכם הפסקת האש קרס והמלחמה חודשה, ישראל קיבלה החלטה להפסיק את ההעברה של סיוע ההומניטרי לעזה - הכל, בניסיון ללחוץ על חמאס להגיע לעסקה. חודשיים עברו מאז אותה החלטה, ובארגוני הסיוע מדברים על מציאות קשה מאוד ברצועה, על חיים של הישרדות ועל מלאי מזון שאוזל ונגמר, בעוד החמאס צובר עוד ועוד ממנו על חשבון האוכלוסייה העזתית.</p> <p dir="rtl">הפעם, אנחנו עם אולגה צ'רבקו ממשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) ועם אוהד חמו כתבנו לענייני ערבים, שמספרים על איך נראית המדיניות של ישראל בשטח, על הכלכלה העזתית החבוטה ועל למה גם אחרי שהופסק הסיוע חמאס עדיין לא מתקפל.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

Following the partition of the Indian subcontinent between India and Pakistan in 1947, Kashmir chose not to join either country: a decision that would put it at the center of the long and bloody conflict between the two. Over the years, Kashmir has seen wars, reconciliation attempts and escalations - and the tension continues. And now, following the deadly attack in the Indian part of divided Kashmir - an attack that claimed the lives of 26 people - residents' sense of outrage is growing. While India blames Pakistan, the world is concerned about an escalation between the two countries - which happen to be nuclear powers. This time, we are with Dr. Rotem Geva, a historian of modern India, head of the India and Indonesia department and teaches in the history department at the Hebrew University of Jerusalem, about the history of the conflict over Kashmir and its symbolism and importance for the two countries. See omnystudio.com/listener for privacy information.

Original title: המאבק על קשמיר

Original description: <p dir="rtl">עם חלוקתה של תת-היבשת ההודית בין הודו לפקיסטן ב-1947, בחרה קשמיר שלא להצטרף לאף אחת מהמדינות: החלטה שתשים אותה במרכז הסכסוך הארוך והעקוב מדם בין השתיים. לאורך השנים נרשמו בחבל קשמיר מלחמות, ניסיונות פיוס והסלמות - והמתח נמשך.&nbsp;<br />ועכשיו, בעקבות הפיגוע הקטלני שאירע בחלק ההודי של קשמיר המחולקת - פיגוע שגבה את חייהם של 26 בני אדם - גוברת תחושת הזעם של התושבים. בזמן שבהודו מאשימים את פקיסטן, בעולם חרדים מהסלמה בין שתי המדינות - שבמקרה הן גם מעצמות גרעין.&nbsp;</p> <p dir="rtl">הפעם, אנחנו עם ד״ר רותם גבע, היסטוריונית של הודו המודרנית, ראש מדור הודו ואינדונזיה ומלמדת בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, על תולדות הסכסוך על חבל קשמיר ועל הסמליות והחשיבות שלו עבור שתי המדינות.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

בשבועות האחרונים נחשפנו לקרב גרסאות חסר תקדים בין ראש ממשלה לראש השב"כ – תצהיר דרמטי של רונן בר, תגובה לוחמנית מנתניהו וטענות על בקשות לא חוקיות ואזהרות שלא ניתנו. הסאגה הזאת התסיימה בינתיים עם התפטרות של בר, אבל הרבה שאלות נותרו פתוחות. אז הפעם אנחנו עם כתבנו המדיני ירון אברהם ועם סיכום התצהירים, ההאשמות והריב המתקושר שהוביל לסוף היחסים שבין ראש הממשלה לראש השב"כ.

Original title: סוף הקדנציה של רונן בר

Original description: <p dir="rtl">בשבועות האחרונים נחשפנו לקרב גרסאות חסר תקדים בין ראש ממשלה לראש השב"כ &ndash; תצהיר דרמטי של רונן בר, תגובה לוחמנית מנתניהו וטענות על בקשות לא חוקיות ואזהרות שלא ניתנו. הסאגה הזאת התסיימה בינתיים עם התפטרות של בר, אבל הרבה שאלות נותרו פתוחות. אז הפעם אנחנו עם כתבנו המדיני ירון אברהם ועם סיכום התצהירים, ההאשמות והריב המתקושר שהוביל לסוף היחסים שבין ראש הממשלה לראש השב"כ.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

When Terminal 3 was built, it was already clear that within a few years the load on it would be too heavy and Israel would need another airport. That moment is approaching, but the decision of where to build such an airport is stuck in a struggle between professional opinions and political interests and pressures. So this time we will talk to Yuval Sadeh, a correspondent for the Savings Plan program, about the moment when there will be no more space at Ben Gurion Airport, and according to what it looks like now, there will be no other airport in Israel.

Original title: כשבנתב"ג ייגמר המקום

Original description: <p dir="rtl">כשהקימו את טרמינל 3, כבר היה ברור שבתוך כמה שנים העומס בו יהיה כבד מדי וישראל תזדקק לנמל תעופה נוסף. הרגע הזה הולך ומתקרב, אבל ההחלטה איפה להקים נמל תעופה כזה נתקעת במאבק בין חוות דעת מקצועיות לבין אינטרסים ולחצים פוליטיים. אז הפעם נדבר עם כתב תכנית חיסכון יובל שדה על הרגע שבו בנתב"ג ייגמר המקום ולפי מה שנראה כרגע, בישראל לא יהיה נמל תעופה אחר.&nbsp;</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

בנובמבר 2002 איבד אבי אוחיון את שני בניו, מתן ונועם, ואת אשתו לשעבר רויטל בפיגוע רצחני בקיבוץ מצר. בשנים ההן ייצג הסיפור של אבי שכול קיצוני. אבל עכשיו, אחרי שבעה באוקטובר, מסתובבים בינינו אנשים נוספים עם סיפור דומה לשלו, שאיבדו את כל משפחתם. הפעם הגיע אבי לספר לנו על האובדן הנוראי שחווה, על האופן שבו השפיע על חייו, ועל איך הוא למד לחיות מחדש.

Original title: אבי הישן / אבי החדש

Original description: <p dir="rtl">בנובמבר 2002 אבי אוחיון איבד את שני בניו, מתן ונועם, ואת אשתו לשעבר רויטל בפיגוע רצחני בקיבוץ מצר. בשנים ההן הסיפור של אבי ייצג שכול קיצוני. אבל עכשיו, אחרי שבעה באוקטובר, מסתובבים בינינו אנשים נוספים עם סיפור דומה לשלו, אנשים שאיבדו את כל משפחתם. אז הפעם אבי הגיע לספר לנו על האובדן הנוראי שחווה, על האופן שבו השפיע על חייו, ועל איך הוא למד לחיות מחדש.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

Being an NBA player is a very impressive achievement. Being a prominent player in the best basketball league in the world is already a huge achievement. Although he is only 24, tomorrow evening Deni Avdija will light a torch at a ceremony on Mount Herzl - an honor reserved for those who have achieved exceptional achievements and strengthened the country. In his case, it seems that this is just the beginning. So this time, we are with the year, and with the crazy leap, of Deni Avdija. Interviewees: Oded Katash, one of the greatest basketball players in Israel's past, currently the coach of Maccabi Tel AvivIdo Rakovsky, sports reporter for Haaretz newspaper and researcher at the Institute for the Study of Sports Diplomacy at Ben Gurion University See omnystudio.com/listener for privacy information.

Original title: הקפיצה של דני אבדיה

Original description: <p dir="rtl">להיות שחקן ב-NBA זה הישג מרשים מאוד. להיות שחקן בולט, בליגת הכדורסל הטובה בעולם, זה כבר הישג אדיר. אומנם הוא רק בן 24, ובכל זאת, מחר בערב יישא דני אבדיה משואה בטקס בהר הרצל- כבוד השמור למי שהביאו להישגים יוצאי דופן ולחיזוק המדינה. במקרה שלו, נראה שזו רק ההתחלה. אז הפעם, אנחנו עם השנה, ועם הקפיצה המטורפת, של דני אבדיה.&nbsp;</p> <p dir="rtl">מרואיינים: עודד קטש, מכדורסלני העבר הגדולים בישראל, כיום מאמן מכבי תל אביב<br />עידו רקובסקי כתב הספורט בעיתון הארץ וחוקר במכון לחקר דיפלומטיית ספורט באוניברסיטת בן גוריון</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

Last week, a painful and surprising incident occurred on the Hadera Stream beach: Barak Tzah, a diver and father of four, was killed in a shark attack. This incident is a mystery, because the sharks sighted in the area are sandbar and dusky sharks - only one fatal incident involving them has been reported worldwide - and in Hadera, it was estimated that there was no danger. Swimming alongside them was even an attraction of the Passover holiday, and generated many videos of families, parents and children visiting the sharks and swimming close, even too close. This time, we are with Dr. Aviad Sheinin, director of the Apex Predators Department at the Morris Kahn Marine Research Station at the School of Marine Sciences at the University of Haifa, about the reason the sharks are in the area, the shock of researchers from around the world following the incident, and the big questions that must be answered to ensure that no one else is in danger.See omnystudio.com/listener for privacy information.

Original title: תעלומת תקיפת הכרישים בחדרה

Original description: <p dir="rtl">בשבוע שעבר התרחשה בחוף נחל חדרה תקרית כואבת ומפתיעה: ברק צח ז״ל, צוללן ואב לארבעה, נהרג בתקיפת כרישים. התקרית הזו היא תעלומה, כי הכרישים שנצפו באזור הם מסוג סנפירתניים ועפרוריים - בכל העולם דווחה תקרית קטלנית אחת שהם היו מעורבים בה - וגם בחדרה, ההערכות היו שאין סכנה.&nbsp;השחייה לצידם אפילו הייתה אטרקציה של חול המועד פסח, והולידה סרטונים רבים של משפחות, הורים וילדים שמבקרים את הכרישים&nbsp;ושוחים קרוב, אפילו קרוב מדי.</p> <p dir="rtl">הפעם, אנחנו עם ד״ר אביעד שיינין, מנהל תחום טורפי על בתחנת מוריס קאהן לחקר הים בבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה, על הסיבה שהכרישים נמצאים באיזור, התדהמה של חוקרים מכל העולם בעקבות התקרית, ועל השאלות הגדולות שחייבים לענות עליהן כדי לוודא שאף אחד אחר לא יהיה עוד בסכנה.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

סגן נמרוד אלירז, מ"מ בגדוד 13 של גולני, הוא היחיד מבין ארבעת הלוחמים שהגנו על חמ״ל מוצב נחל עוז בבוקר השבת ההיא - ששרד את הקרב. עד היום הוא לא סיפר את סיפורו ואת סיפור הקרב ההוא, שבו הדפו הארבעה עשרות מחבלים, פעם אחר פעם, ובידיים חשופות. בראיון לאיל גונן, עיתונאי עובדה, הוא מספר את מה שרק הוא ראה באותו היום.

Original title: ״כוסאומו, נלחמים״: הסיפור של נמרוד אלירז

Original description: <p dir="rtl">סגן נמרוד אלירז, מ"מ בגדוד 13 של גולני, הוא היחיד מבין ארבעת הלוחמים שהגנו על חמ״ל מוצב נחל עוז בבוקר השבת ההיא - ששרד את הקרב. עד היום הוא לא סיפר את סיפורו ואת סיפור הקרב ההוא, שבו הדפו הארבעה עשרות מחבלים, פעם אחר פעם, ובידיים חשופות. בראיון לאיל גונן, עיתונאי עובדה, הוא מספר את מה שרק הוא ראה באותו היום.&nbsp;</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>