In recent days, events have occurred that may seem contradictory: a sharp clash between the Minister of Defense and the Chief of Staff, a cabinet meeting where the conquest of Gaza was decided, a report that Israel is considering sending the negotiating team to Qatar, and the publication of a horrifying report by the Ministry of Health on the condition of the hostages. This time, we are with our political correspondent Yaron Abraham, and together we will try to connect the dots and learn what might actually link the various developments and what can be learned from them about Israel's war policy against Hamas, which currently seems more confusing than ever.

Original title: מה התוכנית של נתניהו?

Original description: <p dir="rtl">בימים האחרונים התרחשו אירועים שעשויים להיראות סותרים: עימות חריף בין שר הביטחון לבין הרמטכ"ל, ישיבת קבינט שבה הוחלט על כיבוש עזה, דיווח שישראל בכלל שוקלת לשלוח את צוות המו"מ לקטאר ופירסום דו"ח מחריד של משרד הבריאות על מצב החטופים. הפעם, אנחנו עם כתבנו המדיני ירון אברהם,&nbsp; ויחד ננסה לחבר את החוטים וללמוד מה דווקא כן עשוי לקשור בין ההתפתחויות השונות ומה אפשר ללמוד מהן על מדיניות המלחמה של ישראל בחמאס, שנראית כרגע מעורפלת מתמיד.&nbsp;</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

בחודשים האחרונים טלטל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ את הכלכלה העולמית כשהכריז על מכסים אסטרונומיים שיוטלו על מדינות רבות. הבהלה בשווקים הובילה לשינויים ודחיות, אבל בשבוע שעבר המהלך יצא לפועל בגרסה מרוככת, והוא משנה את כללי הסחר הבינלאומי. הפעם ב״אחד ביום״ אנחנו עם ד"ר תומר פדלון על מה עומד מאחורי המהלך הדרמטי, ואיך הוא יכול להשפיע על הכלכלה העולמית.

Original title: המכסים של טראמפ

Original description: <p dir="rtl">בחודשים האחרונים טלטל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ את הכלכלה העולמית כשהכריז על מכסים אסטרונומיים שיוטלו על מדינות רבות. הבהלה בשווקים הובילה לשינויים ודחיות, אבל בשבוע שעבר המהלך יצא לפועל בגרסה מרוככת, והוא משנה את כללי הסחר הבינלאומי. הפעם ב״אחד ביום״ אנחנו עם ד"ר תומר פדלון על מה עומד מאחורי המהלך הדרמטי, ואיך הוא יכול להשפיע על הכלכלה העולמית.&nbsp;</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

بدأ كل شيء في التسعينيات، عندما اقتحم فرع اقتصادي جديد ساحة السلع الفاخرة - جلود التماسيح. نما الطلب في جميع أنحاء العالم، وفي إسرائيل أيضًا، وجد البعض فرصة. أنشأ اثنان من رواد الأعمال المحليين مزرعة تماسيح في فصايل، والتي أصبحت على مر السنين موقعًا سياحيًا شهيرًا في غور الأردن. ولكن بمرور الوقت، تم إهمال المزرعة، وتوقفت السياحة، وأصبحت المزرعة مصدر إزعاج لسكان المنطقة، وخطر حقيقي. في الأسبوع الماضي، تم التوقيع على القضية: في عملية ليلية، دخلت قوات حرس الحدود والإدارة المدنية وسلطة الطبيعة والحدائق إلى المزرعة دون علم مالكها. عندما طلع الصباح، كان الفعل قد أصبح أمرًا واقعًا. هذه المرة نحن مع مراسلنا، يغال موسكو، حول النهاية الحزينة للمزرعة في فصايل - مقتل 270 تمساحًا بالرصاص، بموافقة الدولة وإشرافها.

Original title: הסוף של חוות התנינים

Original description: <p dir="rtl">הכל התחיל בשנות ה־90, כשענף כלכלי חדש פרץ לזירת מוצרי היוקרה &ndash; עורות תנין. הביקוש הלך וגדל ברחבי העולם, וגם בישראל נמצאו מי שראו הזדמנות. שני יזמים מקומיים הקימו בפצאל חוות תנינים, שהפכה עם השנים לאתר תיירות פופולרי בבקעת הירדן. אלא שבחלוף הזמן החווה הוזנחה, התיירות פסקה והחווה הפכה למטרד עבור תושבי האזור, ולסכנה של ממש. בשבוע שעבר נחתמה הפרשה: במבצע לילי&nbsp;נכנסו לחווה כוחות מג"ב, המנהל האזרחי ורשות הטבע והגנים, מבלי שבעליה ידע. כשהבוקר עלה, המעשה כבר היה לעובדה מוגמרת.</p> <p dir="rtl">הפעם אנחנו עם כתבנו, יגאל מוסקו, על סופה העצוב של החווה בפצאל &ndash; הרג של 270 תנינים שנורו למוות, באישור ובפיקוח המדינה.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

20 שנה לפני, מדינת ישראל התנתקה מחבל ארץ שהייתה נוכחת בו 38 שנים. תכנית ההתנתקות מעזה כלל פינוי של 21 יישובים בעזה ועוד ארבעה בצפון השומרון. היא קרעה את המדינה מהרבה בחינות, ואלו קרעים שגם היום עוד לא התאחו לגמרי. בשבועות הבאים נביא לכאן בכל יום ראשון את הפרויקט המיוחד של אחד ביום - "התנתקות". הפעם בפרק הראשון: המאבק של שרון. אורחים: עמית סגל, הפרשן הפוליטי של חדשות 12 ואסי שריב, יועץ התקשורת של ראש הממשלה אריאל שרון בתקופת ההתנתקות.

Original title: התנתקות: המאבק של שרון

Original description: <p dir="rtl">לפני 20 שנה מדינת ישראל התנתקה מחבל ארץ שהייתה נוכחת בו 38 שנים. תכנית ההתנתקות מעזה כלל פינוי של 21 יישובים בעזה ועוד ארבעה בצפון השומרון. היא קרעה את המדינה מהרבה בחינות, ואלו קרעים שגם היום עוד לא התאחו לגמרי. בשבועות הבאים נביא לכאן בכל יום ראשון את הפרויקט המיוחד של אחד ביום - "התנתקות". הפעם בפרק הראשון: המאבק של שרון.&nbsp;</p> <p dir="rtl">אורחים: עמית סגל, הפרשן הפוליטי של חדשות 12 ואסי שריב, יועץ התקשורת של ראש הממשלה אריאל שרון בתקופת ההתנתקות.&nbsp;</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

يمكن الإشارة إلى اختلافات عديدة بين ولاية ترامب الأولى كرئيس للولايات المتحدة وولاية ثانية، وأحد أبرزها هو موقفه العدواني تجاه وسائل الإعلام. إذا اكتفى في الماضي بالصراخ "أخبار كاذبة"، فهو اليوم يتبنى خطًا أكثر حدة: بالإضافة إلى امتلاك وسائل الإعلام الخاصة به، فإنه يرهب وكالات الأنباء، ويقاضي آخرين، بل ويلغي التمويل للبث العام الأمريكي - الذي هو على وشك الإغلاق. هذه المرة، نحن مع دكتور إيلي كوك، رئيس برنامج الدراسات الأمريكية في جامعة حيفا، في حديث عن حرب ترامب على وسائل الإعلام الأمريكية - التي غالبًا ما تنهار تحت التهديد. انظر omnystudio.com/listener للحصول على معلومات الخصوصية.

Original title: טראמפ נגד התקשורת

Original description: <p dir="rtl">אפשר להצביע על לא מעט הבדלים בין כהונתו הראשונה של טראמפ כנשיא ארה״ב לבין כהונתו השנייה, ואחד הבולטים שבהם הוא הגישה הלוחמנית שלו כלפי התקשורת. אם בעבר הסתפק בקריאות ״פייק ניוז״, היום הוא נוקט בקו חריף הרבה יותר: לצד בעלות על כלי תקשורת משלו, הוא מהלך אימים על גופי חדשות, תובע אחרים, ואפילו מבטל את המימון לשידור הציבורי האמריקני - שעומד על סף סגירה.&nbsp;</p> <p dir="rtl">הפעם, אנחנו עם ד״ר אלי קוק, ראש התוכנית ללימודי ארה״ב באוניברסיטת חיפה, בשיחה על המלחמה של טראמפ בתקשורת האמריקנית - שמתקפלת לא פעם תחת האיום.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

דיווחים מלשכת ראש הממשלה מצביעים על החלטה לכבוש את רצועת עזה. לא ברור אם מדובר באמת מלאה, חלקית או טקטיקת משא ומתן. למהלך כזה השלכות כבדות על החטופים, פעילות צה"ל, אזרחי הרצועה וישראל. ד"ר מיכאל מילשטיין, חוקר בכיר במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב ולשעבר ראש הזירה הפלסטינית באמ"ן, נשאל על משמעות כיבוש מלא של עזה, ההשלכות הצבאיות וההומניטריות והמחיר שישראל עלולה לשלם.

Original title: המשמעות של כיבוש עזה

Original description: <p dir="rtl">מסביבת ראש הממשלה יוצאים דיווחים שלפיהם הוחלט לכבוש את רצועת עזה. קשה לומר אם הם מבטאים אמת מלאה, חלקית או שמדובר בטקטיקת משא ומתן, כך או כך, ברור שלמהלך כזה יהיו השלכות כבדות על מצבם של החטופים, על פעילותו של צה"ל בשטח, וגם על האזרחים ברצועה ובישראל. אז הפעם בעזרת ד"ר מיכאל מילשטיין, חוקר בכיר במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב ולשעבר ראש הזירה הפלסטינית באמ"ן, נשאל מה באמת המשמעות של כיבוש מלא של עזה? מה כרוך במהלך כזה מבחינה צבאית והומניטרית, ומה המחיר שישראל עלולה לשלם?</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

757 days have passed since the start of the war, and the hostages are still in Gaza. In recent days, Hamas has released new videos showing Avitar David and Rom Braslavski in a difficult physical and mental state. Alongside the videos, changes have been taking place in the political arena in recent days: the Trump administration is signaling a change of direction, and in Prime Minister Netanyahu's environment, statements are being heard about a renewed occupation of the Gaza Strip, which may include fighting even in areas where, according to estimates, hostages are being held. This time we are with Professor Yuval Held, an expert in the physiology of the human body in extreme and stressful situations, and with our envoy in Washington - Barak Ravid, on the state of negotiations for the release of the hostages.

Original title: מי יקבע את גורל החטופים?

Original description: <p dir="rtl">669 ימים עברו מאז תחילת המלחמה, והחטופים עדיין בעזה. בימים האחרונים הפיץ חמאס סרטונים חדשים, בהם נראים אביתר דוד ורום ברסלבסקי במצב גופני ונפשי קשה. במקביל לסרטונים, מתרחשים בימים האחרונים שינויים בזירה המדינית: ממשל טראמפ מאותת על שינוי כיוון, ובסביבת ראש הממשלה נתניהו נשמעות אמירות על כיבוש מחדש של רצועת עזה, שעשוי לכלול לחימה גם באזורים שבהם, לפי ההערכות, מוחזקים חטופים. הפעם אנחנו עם פרופ' יובל חלד, מומחה לפיזיולוגיה של גוף האדם במצבי קיצון ולחץ, ועם שליחנו בוושינגטון- ברק רביד, על מצב המשא ומתן לשחרור החטופים.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

למרות התחושה שהבחירות בישראל אינסופיות, מחקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלה תמונה מפתיעה: בניגוד למה שחשבנו, ביחס לעולם - אנחנו דווקא לא בוחרים מספיק. הפעם אנחנו עם ד״ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, על ההסבר ללמה אנחנו לא בוחרים מספיק, ומה המשמעות של זה עבור הדמוקרטיה הישראלית?

Original title: אין מספיק בחירות

Original description: <p dir="rtl">על אף התחושה שהבחירות בישראל הן בלתי נגמרות, מחקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה חושף תמונה מפתיעה: בניגוד למה שחשבנו, ביחס לעולם - אנחנו דווקא לא בוחרים מספיק. הפעם אנחנו עם ד״ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, על ההסבר ללמה אנחנו לא בוחרים מספיק, ומה המשמעות של זה עבור הדמוקרטיה הישראלית?&nbsp;</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

ישראל היא אמנם מעצמה של מצוינות מדעית, אבל ככל שהמלחמה נמשכת, המעמד שלה בעולם נפגע, ואפשר כבר להרגיש את ההשלכות באקדמיה: מימון מענקים וחילופי סטודנטים מתבטלים, ועכשיו גם הסכנה לאבד את הזכות להיות חלק מתוכנית הדגל Horizon של האיחוד האירופי למצוינות מחקרית, בה ישראל מצטיינת. הפעם, אנחנו עם פרופ' מיכל בר-אשר סיגל, סגנית נשיאת אוניברסיטת בן גוריון ואחראית על הקשרים הבינלאומיים, על המשבר באקדמיה הישראלית.

Original title: המלחמה של האקדמיה

Original description: <p dir="rtl">ישראל היא אמנם מעצמה של מצוינות מדעית, אבל ככל שהמלחמה נמשכת, המעמד שלה בעולם נפגע, ואפשר כבר להרגיש את ההשלכות באקדמיה: מימון מענקים וחילופי סטודנטים מתבטלים, ועכשיו גם הסכנה לאבד את הזכות להיות חלק מתוכנית הדגל Horizon של האיחוד האירופי למצוינות מחקרית, בה ישראל מצטיינת. הפעם, אנחנו עם פרופ' מיכל בר-אשר סיגל, סגנית נשיאת אוניברסיטת בן גוריון ואחראית על הקשרים הבינלאומיים, על המשבר באקדמיה הישראלית.&nbsp;</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

هذا الأسبوع، أعلنت الحكومة الصينية أنها ستمنح 500 دولار سنويًا لكل أسرة، لكل طفل حتى سن الثالثة. تأتي هذه "المنفعة" بعد سلسلة من المحاولات لتشجيع الولادة في البلاد، والتي تشهد اتجاهًا سلبيًا منذ ثلاث سنوات متتالية. هذا انعكاس سياسي كبير: منذ عام 1979، اتبعت الصين سياسة "الطفل الواحد"، مما أدى إلى عمليات إجهاض قسرية واختطاف الأطفال، ومنع ولادة ما يقرب من 300 مليون شخص. فقط في عام 2015، بدأت تلك السياسة في التليين، ولكن يبدو أن ذلك كان متأخرًا جدًا. هذه المرة نحن مع الدكتورة أفيتال بينا بولاك، عالمة أنثروبولوجيا في التخنيون، وسنحاول معًا فهم كيف انتقلت الصين من سياسة الطفل الواحد إلى دولة في أزمة ولادة؟

Original title: סינים, תעשו לנו ילד

Original description: <p dir="rtl">השבוע, הודיעה הממשלה הסינית שהיא תיתן 500 דולר בשנה למשפחה, עבור כל ילד עד גיל שלוש. ה"הטבה" הזו מגיעה אחרי שורה של ניסיונות לעודד את הילודה במדינה, שנמצאת במגמה שלילית כבר שלוש שנים ברציפות. מדובר בהיפוך מדיניות דרמטי: מאז 1979 נקטה סין במדיניות "הילד האחד", שהובילה להפלות כפויות ולחטיפות תינוקות, ומנעה את לידתם של כ־300 מיליון בני אדם. רק ב2015, החלה להתרכך אותה מדיניות, אבל נראה שזה היה כבר מאוחר מידי. הפעם אנחנו עם ד"ר אביטל בינה פולק, אנתרופולוגית בטכניון, ויחד ננסה להבין איך עברה סין ממדיניות הילד האחד, למדינה במשבר ילודה?&nbsp;</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

במשבר החמור ביותר במאה השנים האחרונות, ישראל ניצבת מול מצב חירום אקלימי של ממש: מקורות המים מתייבשים, הנחלים שוקעים, ובחורף האחרון ירדו רק כ-50% מכמות הגשמים הממוצעת. הפגיעה חמורה במיוחד בצפון, שם המשקעים היו אף דלים יותר, ושם הגשם חיוני במיוחד לטבע ולחקלאות. אבל מה עושים כשאין גשם, וצריך להחליט: מים לנחלים או מים לחקלאים? ומה עושה המדינה כדי להתמודד עם המשבר? הפעם אנחנו עם כתבנו בצפון, גיא ורון, ועם ד"ר עמיר גבעתי, ראש השירות ההידרולוגי, על ההשלכות בשטח: מה עובר על החקלאים, מה קורה לנחלים, ואיך זה עלול להשפיע עלינו כשנעמוד בעוד כמה חודשים מול מדפי החלב והתפוחים ונופתע מהמחירים. omnystudio.com/listener למידע על פרטיות.

Original title: ימי בצורת

Original description: <p dir="rtl">במשבר החמור ביותר במאה השנים האחרונות, ישראל ניצבת מול מצב חירום אקלימי של ממש: מקורות המים מתייבשים, הנחלים שוקעים, ובחורף האחרון ירדו רק כ-50% מכמות הגשמים הממוצעת. הפגיעה חמורה במיוחד בצפון, שם המשקעים היו אף דלים יותר, ושם הגשם חיוני במיוחד לטבע ולחקלאות. אבל מה עושים כשאין גשם, וצריך להחליט: מים לנחלים או מים לחקלאים? ומה עושה המדינה כדי להתמודד עם המשבר?</p> <p dir="rtl">הפעם אנחנו עם כתבנו בצפון, גיא ורון, ועם ד"ר עמיר גבעתי, ראש השירות המטאורולוגי, על ההשלכות בשטח: מה עובר על החקלאים, מה קורה לנחלים, ואיך זה עלול להשפיע עלינו כשנעמוד בעוד כמה חודשים מול מדפי החלב והתפוחים ונופתע מהמחירים.</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

Less than a month ago, President Trump sounded very optimistic when talking about an agreement between Israel and Hamas, about a good chance for a deal. This week, that changed - the president said that when Hamas gets to the last 20 hostages Hamas will not release them. Only three weeks separated these messages. This time, we are with the political commentator Dana Weiss and the last three weeks, in which the war has changed.

Original title: שלושה שבועות ששינו את המלחמה

Original description: <p dir="rtl">לפני פחות מחודש, הנשיא טראמפ נשמע מאוד אופטימי כשדיבר על הסכם בין ישראל לחמאס, על סיכוי טוב לעסקה. השבוע, זה השתנה - הנשיא אמר שכשחמאס יגיעו ל-20 החטופים האחרונים חמאס לא ישחררו אותם. שלושה שבועות בלבד הפרידו בין המסרים האלו. הפעם, אנחנו עם הפרשנית המדינית דנה ויס ושלושת השבועות האחרונים, שבהם המלחמה השתנתה.&nbsp;</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

في الأيام الأخيرة، خرجت صور صعبة وتقارير عن مجاعة شديدة من قطاع غزة، ويتهم الكثيرون في العالم إسرائيل بالتجويع المتعمد. إسرائيل من جانبها ترفض هذه الادعاءات بشدة، لكنها في الوقت نفسه، بدأت معركة احتواء وقررت إدخال المزيد من المساعدات الإنسانية إلى القطاع. هذه المرة نحن في محادثة مع موسى من مدينة غزة حول الحياة مع نقص الغذاء ومع معلقنا ألموغ بوكر حول كيف تغير إسرائيل، مرة أخرى، السياسة في غزة. راجع ‎omnystudio.com/listener للحصول على معلومات الخصوصية.

Original title: הרעב בעזה, השינוי בישראל

Original description: <p dir="rtl">בימים האחרונים יצאו מרצועת עזה תמונות קשות ודיווחים על רעב כבד ורבים בעולם מאשימים את ישראל בהרעבה מכוונת. ישראל מצידה דוחה את הטענות בתוקף, אבל במקביל גם יצאה לקרב בלימה והחליטה להכניס לרצועה יותר סיוע הומניטרי. אז הפעם אנחנו בשיחה עם מוסא מהעיר עזה על החיים עם המחסור במזון ועם פרשננו אלמוג בוקר על איך ישראל משנה, שוב, את המדיניות בעזה.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

אוזי אוסבורן, אבי המטאל הכבד ואחת הדמויות הבולטות והמשפיעות בתולדות הרוק, הלך בשבוע שעבר לעולמו לאחר מאבק ממושך במחלת הפרקינסון. הוא נולד למשפחה ענייה באנגליה וגדל כילד דחוי שנאבק להשתלב, אך דווקא מתוך הקושי הוא הצליח להפוך לכוכב ענק ולסמל של מרד וחופש. עם להקת בלאק סבאת' ואחרי זה בקריירת הסולו שלו, אוסבורן בנה לעצמו תדמית של אדם משוגע ומאיים - אבל מאחורי המסכה הזאת הסתתר אמן רגיש ומורכב, שהעניק קול לדורות שלמים של מעריצים שהרגישו מוזרים, שונים ולא מובנים. אז הפעם אנחנו עם תומר מולוידזון, עורך ומגיש בכאן 88, על החיים, המוות והמורשת של נסיך האופל.

Original title: חייו ומותו של נסיך האופל

Original description: <p dir="rtl">אוזי אוסבורן, אבי המטאל הכבד ואחת הדמויות הבולטות והמשפיעות בתולדות הרוק, הלך בשבוע שעבר לעולמו לאחר מאבק ממושך במחלת הפרקינסון. הוא נולד למשפחה ענייה באנגליה וגדל כילד דחוי שנאבק להשתלב, אך דווקא מתוך הקושי הוא הצליח להפוך לכוכב ענק ולסמל של מרד וחופש. עם להקת בלאק סבאת' ואחרי זה בקריירת הסולו שלו, אוסבורן בנה לעצמו תדמית של אדם משוגע ומאיים - אבל מאחורי המסכה הזאת הסתתר אמן רגיש ומורכב, שהעניק קול לדורות שלמים של מעריצים שהרגישו מוזרים, שונים ולא מובנים. אז הפעם אנחנו עם תומר מולוידזון, עורך ומגיש בכאן 88, על החיים, המוות והמורשת של נסיך האופל.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

לשרה מאי גולן יש רקורד שנוי במחלוקת. למרות זאת, אולי גם בזכותו, קצת אחרי גיל 30 היא נבחרה לכנסת ולפני שהגיעה לגיל 40 כבר מונתה לשרה בממשלה. בחודש ינואר האחרון כתבינו יוסי מזרחי ודפנה ליאל ערכו תחקיר שבו הוצגו שורה של עדויות שמצביעות על מה שלכאורה נראה כמו מערך שלם של שחיתות בסביבה של גולן. התחקיר הפך לחקירה משטרתית עד שהוחלט שהשרה תזומן לחקירה באזהרה על שוחד, מרמה, הפרת אמונים והגשת תצהיר כוזב. הפעם, אנחנו עם ״המבקר״, יוסי מזרחי, והחשדות נגד מאי גולן. Sara Mai Golan has a controversial record. Nevertheless, perhaps also thanks to it, shortly after the age of 30 she was elected to the Knesset, and before she reached the age of 40 she was already appointed a minister in the government. Last January, our correspondents Yossi Mizrahi and Dafna Liel conducted an investigation in which a series of testimonies were presented indicating what apparently looked like a complete system of corruption in Golan's environment. The investigation became a police investigation until it was decided that the minister would be summoned for questioning under caution on bribery, fraud, breach of trust and filing a false declaration. This time, we are with "the critic", Yossi Mizrahi, and the suspicions against Mai Golan.

Original title: השיטה של מאי גולן

Original description: <p dir="rtl">לשרה מאי גולן יש רקורד שנוי במחלוקת. למרות זאת, אולי גם בזכותו, קצת אחרי גיל 30 היא נבחרה לכנסת ולפני שהגיעה לגיל 40 כבר מונתה לשרה בממשלה. בחודש ינואר האחרון כתבינו יוסי מזרחי ודפנה ליאל ערכו תחקיר שבו הוצגו שורה של עדויות שמצביעות על מה שלכאורה נראה כמו מערך שלם של שחיתות בסביבה של גולן. התחקיר הפך לחקירה משטרתית עד שהוחלט שהשרה תזומן לחקירה באזהרה על שוחד, מרמה, הפרת אמונים והגשת תצהיר כוזב. הפעם, אנחנו עם ״המבקר״, יוסי מזרחי, והחשדות נגד מאי גולן.</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

האם ייתכן שבאינטראקציה המתמשכת בין צמחים ובעלי חיים, צמחים פשוט יושבים בשקט בזמן שחרקים עושים את כל העבודה? זו רק אחת השאלות שעמדו בבסיס שיתוף פעולה יוצא דופן בין חוקר עטלפים וחוקרת אבולוציה מאוניברסיטת תל אביב, שותפות מחקרית בת יותר מעשור. יחד, הם אחראים לכמה מהתגליות המרתקות ביותר בתחום. הפעם אנחנו עם פרופסור לילך הדני, חוקרת אבולוציה וצמחים מהמחלקה למדעי הצמח, ופרופסור יוסי יובל, נוירו-אקולוג מבית הספר לזואולוגיה ובית הספר סגול למדעי המוח. לאחר שהראו לעולם שצמחים אינם שקטים - לאחר שהקליטו בהצלחה קולות שצמחים משמיעים במצוקה - הם רושמים כעת פריצת דרך נוספת: במחקר ראשון מסוגו הם הוכיחו שיש מי שמקשיב לקולות הללו - ולא רק מקשיב, אלא מקבל החלטות קריטיות על סמך מידע קולי שצמחים משדרים.

Original title: השפה הסודית של הצמחים

Original description: <p dir="rtl">האם יכול להיות שבאינטרקציה הבלתי פוסקת בין צמחים וחיות, הצמחים פשוט יושבים חרשים ואילמים בזמן שהחרקים הם שעושים את כל העבודה?&nbsp;זו רק אחת מהשאלות שעמדו בבסיס שיתוף פעולה יוצא דופן בין חוקר עטלפים וחוקרת אבולוציה מאוניברסיטת תל אביב, שותפות מחקרית שנמשכת כבר למעלה מעשור. יחד, הם חתומים על כמה מהתגליות המסקרנות ביותר בתחום.</p> <p dir="rtl">הפעם אנחנו עם פרופ׳ לילך הדני, חוקרת אבולוציה וצמחים מהמחלקה למדעי הצמח, ופרופ&rsquo; יוסי יובל, נוירואקולוג מבית הספר לזואולוגיה ובית הספר סגול למדעי המוח. אחרי שהראו לעולם שצמחים אינם אילמים &ndash; כשהצליחו להקליט קולות שמשמיעים צמחים במצוקה &ndash; כעת הם רושמים פריצת דרך נוספת: במחקר ראשון מסוגו הוכיחו שיש מי שמקשיב לקולות האלה &ndash; ולא רק מקשיב, אלא מקבל החלטות קריטיות על סמך המידע הקולי שמשדרים הצמחים.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

גדוד 605, הנדסה קרבית, הוא הגדוד האחרון בצה"ל שמשתמש בנגמ"ש הפומ"ה: כלי שאומנם עבר שיפורים ושדרוגים, אבל מבוסס על טנק ממלחמת העולם השניה. בעקבות אסון הנגמ"ש שאירע לפני כחודש ובו נהרגו שבעה חיילים בחאן יונס, הורי גדוד 605 יוצאים למלחמה משלהם - למגן ולהבטיח את שלום הלוחמים, הפעם אנחנו עם ההורים של גדוד הפומו"ת ועם המאבק שהם מנהלים למען הילדים שלהם. הם עולים לכנסת, מנסים להפגש עם מקבלי החלטות ואפילו מפגינים, אבל ככל שעוברים הימים והפומות עדיין בשטח הם מבינים שהדרך לשינוי תהיה ארוכה. וככל שעובר הזמן, מתחילות לצוף הדילמות והשאלות - איך אפשר לצאת למאבק הזו מבלי לחשוף את הלוחמים לפגיעה, מבלי לערער את ההכנה המנטלית והמורל שלהם, ומה אם, למרות הניסיון העיקש להביא לשינוי, המצב בשטח לא ישתנה, מה הם יאמרו לילדים שלהם אז?

Original title: הורי הלוחמים נגד הפומ"ה

Original description: <p dir="rtl">גדוד 605, הנדסה קרבית, הוא הגדוד האחרון בצה"ל שמשתמש בנגמ"ש הפומ"ה: כלי שאומנם עבר שיפורים ושדרוגים, אבל מבוסס על טנק ממלחמת העולם השניה. בעקבות אסון הנגמ"ש שאירע לפני כחודש ובו נהרגו שבעה חיילים בחאן יונס, הורי גדוד 605 יוצאים למלחמה משלהם - למגן ולהבטיח את שלום הלוחמים, הפעם אנחנו עם ההורים של גדוד הפומו"ת ועם המאבק שהם מנהלים למען הילדים שלהם.</p> <p dir="rtl">הם עולים לכנסת, מנסים להפגש עם מקבלי החלטות ואפילו מפגינים, אבל ככל שעוברים הימים והפומות עדיין בשטח הם מבינים שהדרך לשינוי תהיה ארוכה. וככל שעובר הזמן, מתחילות לצוף הדילמות והשאלות - איך אפשר לצאת למאבק הזו מבלי לחשוף את הלוחמים לפגיעה, מבלי לערער את ההכנה המנטלית והמורל שלהם, ומה אם, למרות הניסיון העיקש להביא לשינוי, המצב בשטח לא ישתנה, מה הם יאמרו לילדים שלהם אז?</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

Israel's real estate market is in a standstill unseen for years - there are almost no purchase deals and tens of thousands of unsold apartments. Common sense says that if there is more supply than demand, prices should fall, but apartment prices are still high, and it turns out that contractors are doing everything to keep them that way. So this time we are with our economics reporter Amalia Duek who will explain to us - why are real estate prices not falling?

Original title: למה מחירי הנדל״ן לא יורדים?

Original description: <p dir="rtl">שוק הנדל"ן בישראל נמצא בקיפאון שלא נראה כאן שנים - כמעט ואין עסקאות לרכישה ויש עשרות אלפי דירות שלא נמכרו. ההיגיון הבריא אומר שאם יש יותר היצע מביקוש המחירים צריכים לרדת, אבל עדיין מחירי הדירות גבוהים, ומתברר שהקבלנים עושים הכל כדי לשמור עליהם ככה. אז הפעם אנחנו עם כתבת הכלכלה שלנו עמליה דואק שתסביר לנו - למה מחירי הנדל"ן לא יורדים?</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

In May, the decision was made to renew the entry of humanitarian aid into Gaza. The new method chosen is the establishment of distribution points operated by American companies, with the IDF in charge of security and preventing Hamas access. The Prime Minister promised: It won't be perfect &ndash; but it will succeed. Meanwhile, the evidence tells a different story. A former employee of one of the American companies that operate and secure the aid distribution describes a dangerous reality for the residents of the Strip, for the Americans &ndash; and also for IDF soldiers. This time we are with our foreign correspondent, Keren Betzalel, who spoke with that employee extensively &ndash; and also with his former colleagues &ndash; and they all tell the same story: Beyond the danger to human life, the new aid distribution format undermines the IDF's ability to fight Hamas, which still manages to loot large quantities of humanitarian aid.

Original title: האזהרה של איש הסיוע

Original description: <p dir="rtl">בחודש מאי התקבלה ההחלטה לחידוש הכנסת הסיוע ההומניטרי בעזה. השיטה החדשה שנבחרה היא הקמת נקודות חלוקה שמופעלות על ידי חברות אמריקאיות, כשצה"ל מופקד על האבטחה ומניעת גישה של חמאס. ראש הממשלה הבטיח: זה לא יהיה מושלם &ndash; אבל זה יצליח. ובינתיים, העדויות מספרות סיפור שונה. עובד לשעבר באחת מהחברות האמריקאיות שמפעילות ומאבטחות את חלוקת הסיוע מתאר מציאות מסוכנת עבור תושבי הרצועה, עבור האמריקאים &ndash; וגם עבור חיילי צה"ל.</p> <p dir="rtl">הפעם אנחנו עם כתבת החוץ שלנו, קרן בצלאל, ששוחחה עם אותו עובד בהרחבה &ndash; וגם עם קולגות לשעבר שלו &ndash; וכולם מספרים את אותו הסיפור: מעבר לסכנה לחיי אדם, מתכונת חלוקת הסיוע החדשה פוגעת ביכולת של צה"ל להילחם בחמאס, שעדיין מצליח לבזוז כמויות גדולות של סיוע הומניטרי.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

תיעודים מעימותים בדרום סוריה פורסמו, בין כוחות המשטר החדש לקהילה הדרוזית. תיעודים אלו כללו זוועות קשות, ואלפי דרוזים ישראלים חצו את הגדר לסוריה במחאה וברצון להגן על חבריהם ובני משפחותיהם. בישראל הגיבו למעשי הטבח בתקיפה בדמשק, ויש שמאשימים את נשיא סוריה החדש א-שרע, הג'יהאדיסט אל-ג'ולאני, באחריות למעשים. א-שרע התחיל להתקרב לארה"ב, למדינות ערב כמו קטאר וסעודיה ואפילו לישראל. אנחנו עם פארס לאלאוי, מ"מ ראש מועצת עוספיא שחצה את הגבול עם סוריה ועם איתי אנגל, שיעזור לנו להבין איך עברנו מחזון של שלום בדמשק, להפצצות של חיל האוויר שם.

Original title: אל-ג'ולאני, הדרוזים וישראל

Original description: <p dir="rtl">בימים האחרונים פורסמו תיעודים מעימותים בדרום סוריה, בין כוחות המשטר החדש לבין הקהילה הדרוזית המקומית. התיעודים האלה כללו זוועות קשות, ובתגובה אלפי דרוזים ישראלים חצו אתמול את הגדר לסוריה במחאה וברצון להגן על חבריהם ובני משפחותיהם שמעבר לגבול. בישראל הגיבו למעשי הטבח בתקיפה בדמשק ויש שמאשימים את נשיא סוריה החדש א-שרע, הג'יהאדיסט לשעבר אל-ג'ולאני, באחריות למעשים הללו. כל זה קורה אחרי שא-שרע דווקא התחיל להתקרב לארה"ב, למדינות ערב אחרות כמו קטאר וסעודיה ואפילו לישראל. אז הפעם אנחנו עם פארס לאלאוי, מ"מ ראש מועצת עוספיא שחצה את הגבול עם סוריה ועם כתב עובדה איתי אנגל, שיעזור לנו להבין איך עברנו מחזון של שלום בדמשק, להפצצות של חיל האוויר שם.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>