ההפצצה בדוחא אמנם הייתה מדויקת, אך תוצאותיה עדיין נבחנות: לפי דיווחים הולכים ומתרבים, עדיין אין ודאות שאנשי חמאס בחו"ל אכן נפגעו. השאלה אם המתקפה הייתה מיטבית תלויה מאוד גם בהשלכותיה על היחסים עם ארצות הברית, שאינה מרוצה כלל, ובפריזמה של היחסים עם קטאר והתגובה העתידית שלה. בין השאלות הרבות עולה גם שאלת עתיד המלחמה בעזה - ועתידה של עסקת החטופים. הפעם אנחנו עם כתבנו אוהד חמו, שינתח את ההתרחשויות בדוחא – מה כבר ידוע, ומה עשוי להתרחש בהמשך.

Original title: מה קרה בדוחא?

Original description: <p dir="rtl">ההפצצה בדוחא אמנם הייתה מדויקת, אך תוצאותיה עדיין נבחנות: לפי דיווחים הולכים ומתרבים, עדיין אין ודאות שאנשי חמאס בחו"ל אכן נפגעו. השאלה אם המתקפה הייתה מיטבית תלויה מאוד גם בהשלכותיה על היחסים עם ארצות הברית, שאינה מרוצה כלל, ובפריזמה של היחסים עם קטאר והתגובה העתידית שלה. בין השאלות הרבות עולה גם שאלת עתיד המלחמה בעזה - ועתידה של עסקת החטופים.</p> <p dir="rtl">הפעם אנחנו עם&nbsp;כתבנו אוהד חמו, שינתח את ההתרחשויות בדוחא &ndash; מה כבר ידוע, ומה עשוי להתרחש בהמשך.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

القتل في الدوحة يثير أسئلة كثيرة، من بينها: هل غيرت إسرائيل سياستها تجاه قطر؟ هذه المرة نحن مع الدكتور أودي ليفي، الرئيس السابق لوحدة الموساد للحرب الاقتصادية، الذي يكشف في مقابلة مع جدعون أوكو كيف تم اتخاذ القرارات تجاه الدولة التي هي أيضًا وسيط وممول للإرهاب، ويقدم لمحة نادرة عن السياسة الإسرائيلية.

Original title: הארנק הקטארי

Original description: <p dir="rtl">החיסול בדוחא מעלה הרבה שאלות, ביניהן גם זו: האם ישראל שינתה את מדיניותה כלפי קטאר? הפעם אנחנו עם ד"ר אודי לוי, לשעבר ראש יחידת המוסד ללוחמה כלכלית, שחושף בראיון לגדעון אוקו איך התקבלו ההחלטות כלפי המדינה שהיא גם מתווכת וגם מממנת טרור, ומספק הצצה נדירה למדיניות הישראלית.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

הפיגוע אמש בירושלים העלה מחדש את השאלה שחוזרת מאז שבעה באוקטובר - האם גם יהודה ושומרון ניצבת על סף התפרצות אלימה? בשנתיים האחרונות זה לא קרה, אבל עכשיו, עם הערכות על קריסה של הרשות הפלסטינית, ההסתה של חמאס והמהלכים המדיניים באו״ם, נדמה שהגדה הולכת ונעשית לזירה הבאה שעלולה להתלקח. אז הפעם בעזרת ד"ר מיכאל מילשטיין, חוקר בכיר במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב ולשעבר ראש הזירה הפלסטינית באמ"ן, נשאל עד כמה הגדה המערבית קרובה באמת לרגע שבו השקט היחסי בה יתפוצץ.

Original title: מבט ליו"ש

Original description: <p dir="rtl">הפיגוע אמש בירושלים העלה מחדש את השאלה שחוזרת מאז שבעה באוקטובר - האם גם יהודה ושומרון ניצבת על סף התפרצות אלימה? בשנתיים האחרונות זה לא קרה, אבל עכשיו, עם הערכות על קריסה של הרשות הפלסטינית, ההסתה של חמאס והמהלכים המדיניים באו״ם, נדמה שהגדה הולכת ונעשית לזירה הבאה שעלולה להתלקח. אז הפעם בעזרת ד"ר מיכאל מילשטיין, חוקר בכיר במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב ולשעבר ראש הזירה הפלסטינית באמ"ן, נשאל עד כמה הגדה המערבית קרובה באמת לרגע שבו השקט היחסי בה יתפוצץ.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

التمييز الطائفي موجود في أماكن كثيرة، لكن متى كانت آخر مرة منع شخصًا ما من الذهاب إلى المدرسة؟ اتضح أن هذا لم يحدث فحسب، بل يحدث الآن أيضًا: في الواقع الحالي للمجتمع الحريدي، يؤثر التمييز الطائفي على المؤسسة التعليمية التي سيتم قبولك فيها وحتى الزواج الذي سيُعرض عليك. هذه المرة، نحن مع الدكتور إليعازر هيون، الباحث في معهد القدس لأبحاث السياسات، حول تاريخ الشيطان الطائفي في التعليم الحريدي وكيف يتم إضفاء الطابع المؤسسي على هذا التمييز، بشكل علني، اليوم في نظام التعليم في إسرائيل. راجع omnystudio.com/listener للحصول على معلومات الخصوصية.

Original title: השד של החינוך החרדי

Original description: <p dir="rtl">אפליה עדתית היא דבר שקיים בלא מעט מקומות, אבל מתי בפעם האחרונה זה מנע ממישהו או ממישהי, ללכת לבית ספר? אז זהו, שמסתבר שלא רק שהדבר הזה קרה, הוא קורה גם עכשיו:&nbsp; במציאות העכשווית של החברה החרדית אפליה עדתית משפיעה על מוסד הלימודים אליו תתקבל ועד לשידוך שיציעו לך. הפעם, אנחנו עם ד"ר אליעזר היון, חוקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות, על ההיסטוריה של השד העדתי בחינוך החרדי ועל האופן שבו האפליה הזו, באופן גלוי, ממוסדת היום במערכת החינוך בישראל.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

עם נפילת האימפריה העות'מאנית בראשית המאה ה־20, עברה טורקיה מתפקיד של שליטה בסוריה למתבוננת מעבר לגבול. כיום נפתחה בפניה הזדמנות להיות מעורבת באופן משמעותי בסוריה החדשה, ובכך גם לעצב מחדש את מאזן הכוחות במזרח התיכון כולו – מה שמשפיע במיוחד על מערכת היחסים הרגישה בין טורקיה לישראל, שנמצאת בימים אלה במבחן לא פשוט. הפעם אנחנו עם ערד ניר, עורך חדשות החוץ והמומחה לענייני טורקיה, לשיחה על שורת המהלכים וההתפתחויות האחרונות בין שתי המדינות, ועל האתגרים שבדרך.

Original title: טורקיה, השכנה החדשה

Original description: <p dir="rtl">עם נפילת האימפריה העות'מאנית בראשית המאה ה־20, עברה טורקיה מתפקיד של שליטה בסוריה למתבוננת מעבר לגבול. כיום נפתחה בפניה הזדמנות להיות מעורבת באופן משמעותי בסוריה החדשה, ובכך גם לעצב מחדש את מאזן הכוחות במזרח התיכון כולו &ndash; מה שמשפיע במיוחד על מערכת היחסים הרגישה בין טורקיה לישראל, שנמצאת בימים אלה במבחן לא פשוט.</p> <p dir="rtl">הפעם אנחנו עם ערד ניר, עורך חדשות החוץ והמומחה לענייני טורקיה, לשיחה על שורת המהלכים וההתפתחויות האחרונות בין שתי המדינות, ועל האתגרים שבדרך.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

הדר גולדין נחטף במהלך הפסקת האש בעיצומו של מבצע צוק איתן בשנת 2014, והוגדר חלל צה״ל שמקום קבורתו לא נודע. משפחת גולדין יצאה אז במאבק להשבתו - מאבק שנמשך עד היום, ושבשבעה באוקטובר קיבל תפנית כאשר הצטרפו אליו ברגע עוד עשרות רבות של משפחות. הפעם אנחנו בשיחה מיוחדת עם איילת גולדין, אחות של הדר - שעדיין נאבקת כדי שיחזור הביתה.

Original title: 11 שנים של מאבק

Original description: <p dir="rtl">הדר גולדין נחטף במהלך הפסקת האש בעיצומו של מבצע צוק איתן בשנת 2014, והוגדר חלל צה״ל שמקום קבורתו לא נודע. משפחת גולדין יצאה אז במאבק להשבתו - מאבק שנמשך עד היום, ושבשבעה באוקטובר קיבל תפנית כאשר הצטרפו אליו ברגע עוד עשרות רבות של משפחות.&nbsp;</p> <p dir="rtl">הפעם אנחנו בשיחה מיוחדת עם איילת גולדין, אחות של הדר - שעדיין נאבקת כדי שיחזור הביתה.&nbsp;</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

الملايين يلجأون إلى الذكاء الاصطناعي للحصول على الدعم العاطفي، لكن سلسلة من الحالات الصعبة للقتل والانتحار تكشف عن الخطر المحتمل. دكتور زيف بن تسيون، باحث في الدماغ والصدمات النفسية من جامعة حيفا، يشرح كيف أن ما يُنظر إليه على أنه "الآلة المثالية" قد يزيد الاكتئاب، ويشجع نظريات المؤامرة، ويقود المستخدمين إلى نتائج مدمرة. هذه المرة، نحن مع العلاقة بين الذكاء الاصطناعي والمشاكل النفسية.

Original title: הצד האפל של הבינה המלאכותית

Original description: <p dir="rtl">מיליונים פונים לבינה המלאכותית לתמיכה רגשית, אבל רצף של מקרים קשים של רצח והתאבדות חושפים את הסכנה האפשרית. ד"ר זיו בן ציון, חוקר מח ופוסט טראומה מאוניברסיטת חיפה, מסביר איך מה שנתפס בתור ״המכונה המושלמת״ עלול להעצים דיכאון, לעודד תיאוריות קונספירציה ולהוביל משתמשים לתוצאות הרסניות. הפעם, אנחנו עם הקשר שבין AI לבעיות נפשיות.&nbsp;</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

Three weeks ago, the cabinet instructed the IDF to prepare to conquer Gaza City. As part of such a conquest, the IDF also called on about 1.2 million residents in the city to evacuate south. Some claim that implementing such an evacuation is almost impossible, and today many Gazans in the city also say they have no intention or ability to evacuate it. They told these things to the camera of News 12 and described what the city looks like, how it is run and feels, what they think of Hamas and how almost two years of war have affected Palestinian society in the Strip. So this time we are with our reporter Ohad Hemo in a look inside Gaza City.

Original title: בתוך העיר עזה

Original description: <p dir="rtl">לפני שלושה שבועות הקבינט הנחה את צה"ל להיערך לכיבוש העיר עזה. במסגרת כיבוש כזה, צה"ל גם קרא לכ-1.2 מיליון תושבים שנמצאים בעיר להתפנות ממנה דרומה. יש שטוענים שיישום של פינוי כזה הוא כמעט בלתי אפשרי, והיום גם עזתים רבים שנמצאים בעיר אומרים שאין להם כוונה או יכולת להתפנות ממנה. את הדברים האלה הם סיפרו למצלמה של חדשות 12 ותיארו איך העיר נראית, מתנהלת ומרגישה, מה דעתם על חמאס ואיך כמעט שנתיים של מלחמה השפיעו על החברה הפלסטינית ברצועה. אז הפעם אנחנו עם כתבנו אוהד חמו במבט לתוך העיר עזה.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

היום מתחילה שנה חדשה בבית הספר: זה רגע מרגש, מתראים עם כולם אחרי החופש הגדול. אלא שהשנה לא מעט תלמידים, וגם מורים- לא יחזרו לבית הספר 'שלהם': עמית דאי ושי-לי אקרמן למשל, שניהם עולים לכיתה יב', וגם המורה, גדעון ריאטי, יתחילו את שנת הלימודים הזו רחוק מהבית, בבתי ספר חדשים- והם לא לבד. הפעם, אחרי שנתיים של מלחמה, ולמרות שגם לצפון וגם לדרום מותר כבר לחזור, אנחנו עם האנשים שאחרי הרבה מחשבה, בחרו להתחיל את שנת הלימודים החדשה רחוק מהבית.

Original title: שנה חדשה, רחוק מהבית

Original description: <p dir="rtl">היום מתחילה שנה חדשה בבית הספר: זה רגע מרגש, מתראים עם כולם אחרי החופש הגדול. אלא שהשנה לא מעט תלמידים, וגם מורים-&nbsp; לא יחזרו לבית הספר 'שלהם': עמית דאי ושי-לי אקרמן למשל, שניהם עולים לכיתה יב', וגם המורה, גדעון ריאטי, יתחילו את שנת הלימודים הזו רחוק מהבית, בבתי ספר חדשים- והם לא לבד. הפעם, אחרי שנתיים של מלחמה, ולמרות שגם לצפון וגם לדרום מותר כבר לחזור, אנחנו עם האנשים שאחרי הרבה מחשבה, בחרו להתחיל את שנת הלימודים החדשה רחוק מהבית.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

לפני 20 שנה מדינת ישראל התנתקה מחבל ארץ שהייתה נוכחת בו 38 שנים. תכנית ההתנתקות מעזה כללה פינוי של 21 יישובים בעזה ועוד ארבעה בצפון השומרון. היא קרעה את המדינה מהרבה בחינות, ואלו קרעים שגם היום עוד לא התאחו לגמרי. בשבועות האחרונים הבאנו לכאן בכל יום ראשון את הפרויקט המיוחד של אחד ביום - "התנתקות". הפעם, הפרק הרביעי והאחרון: זה שפינה וזה שפונה.

Original title: התנתקות: זה שפינה וזה שפונה

Original description: <p dir="rtl">לפני 20 שנה מדינת ישראל התנתקה מחבל ארץ שהייתה נוכחת בו 38 שנים. תכנית ההתנתקות מעזה כללה פינוי של 21 יישובים בעזה ועוד ארבעה בצפון השומרון. היא קרעה את המדינה מהרבה בחינות, ואלו קרעים שגם היום עוד לא התאחו לגמרי. בשבועות האחרונים הבאנו לכאן בכל יום ראשון את הפרויקט המיוחד של אחד ביום - "התנתקות". הפעם, הפרק הרביעי והאחרון: זה שפינה וזה שפונה.<br /><br /></p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

אנו כאן ביום שישי במיוחד עם משהו מיוחד. השבוע עלה ב-N12 פודקאסט חדש בשם ״מצב האזנה״, פודקאסט שבו עמית סגל פרשננו ישוחח בכל שבוע עם אישיות אחרת. השבוע עלה הפרק הראשון, שיחה פתוחה וכנה של עמית עם העיתונאי דן מרגלית. אתמול הריאיון הזה הפך לריאיון האחרון שהעניק מרגלית שהלך לעולמו בגיל 87. אז הבוקר, אנחנו מעלים כאן את השיחה הזו - לזכרו.

Original title: מצב האזנה: הראיון האחרון של דן מרגלית

Original description: <p dir="rtl">אנחנו כאן ביום שישי באופן מיוחד, עם משהו מיוחד. השבוע עלה ב-N12 פודקאסט חדש בשם ״מצב האזנה״, פודקאסט שבו עמית סגל פרשננו ישוחח בכל שבוע עם אישיות אחרת. השבוע עלה הפרק הראשון, שיחה פתוחה וכנה של עמית עם העיתונאי דן מרגלית. אתמול הריאיון הזה הפך לריאיון האחרון שהעניק מרגלית שהלך לעולמו בגיל 87. אז הבוקר,&nbsp; אנחנו מעלים כאן את השיחה הזו - לזכרו.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

טכנולוגיית הבינה המלאכותית מבוססת בעיקר על שבבים חזקים ומתקדמים מחברת NVIDIA האמריקאית. נשיא ארה"ב אסר למכור שבבים אלו לסין, אך שינה את דעתו. דרור גלוברמן, מגיש הפודקאסט "בזמן שעבדתם" ומייסד בית הספר ג'אמפסטארט AI, ידבר על המלחמה הטכנולוגית בין ארה"ב לסין על עתיד הבינה המלאכותית.

Original title: מלחמת ה-AI של המעצמות

Original description: <p dir="rtl">טכנולוגית ה-AI מתבססת בראש ובראשונה על שבבים חזקים ומתקדמים, שמקורם במפעל אחר - חברת NVIDIA האמריקאית. שבבים שנשיא ארה״ב אסר למכור לסין - אבל אז, שינה את דעתו. הפעם אנחנו עם דרור גלוברמן, מגיש הפודקאסט ״בזמן שעבדתם״ ומייסד בית הספר ג׳אמפסטארט AI - עם המלחמה הטכנולוגית בין ארה״ב לסין על עתיד הבינה המלאכותית.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

מה היה קורה אם ישראל הייתה מתנהלת כחברה עסקית שחייבת לחשוב קדימה? הפעם אנחנו עם פרופ׳ יוג׳ין קנדל - יו״ר ומייסד של ISFI, המכון האסטרטגי לעתיד ישראל, ועם השותף המייסד במכון, רון צור, היום גם מנכ"ל חברת הייעוץ Sparks. הם בחנו את המספרים והמגמות, וזיהו, לדעתם, בעיה קיומית במודל הכלכלי־חברתי של ישראל. בשנתיים האחרונות הם גיבשו את תוכנית "אלומות", שמציעה שינוי רדיקלי אבל יצירתי בשיטת הממשל – שינוי שלדעתם הוא הכרחי כדי להבטיח את עתידה של המדינה.

Original title: מודל ישראלי חדש

Original description: <p dir="rtl">מה היה קורה אם ישראל הייתה מתנהלת כחברה עסקית שחייבת לחשוב קדימה? הפעם אנחנו עם פרופ׳ יוג׳ין קנדל - יו״ר ומייסד של<strong> </strong>ISFI<strong>, </strong>המכון האסטרטגי לעתיד ישראל, ועם השותף המייסד במכון, רון צור, היום גם מנכ"ל חברת הייעוץ Sparks. הם בחנו את המספרים והמגמות, וזיהו, לדעתם, בעיה קיומית במודל הכלכלי־חברתי של ישראל. בשנתיים האחרונות הם גיבשו את תוכנית "אלומות", שמציעה שינוי רדיקלי אבל יצירתי בשיטת הממשל &ndash; שינוי שלדעתם הוא הכרחי כדי להבטיח את עתידה של המדינה.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

כשמדברים על חוק הגיוס או חוק ההשתמטות, מדברים על הסדר "תורתו אומנותו" ובחורי הישיבות. אבל יש קבוצה גדולה של חרדים ב"ישיבות נושרים" שלא לומדים באמת. הם נשמעים כמו מועמדים טובים לגיוס, אך לא מגיעים לבקו"ם. הכתב אלי הירשמן פגש צעירים אלה ושמע אמירות שמקוממות את הציבור המתגייס, שגרמו לסערה בציבור החרדי ולשינוי בטון בקרב חלק ממנהיגיו, הקוראים לשמור לא רק על לומדי התורה, אלא גם על צעירים כאלה. הפעם אנחנו עם החרדים שלא לומדים וגם לא מתגייסים.

Original title: לא לומדים ולא מתגייסים

Original description: <p dir="rtl">כשמדברים על סוגיית חוק הגיוס, או חוק ההשתמטות, מדברים על הסדר "תורתו אומנותו" ובחורי הישיבות. אבל יש קבוצה גדולה של חרדים שנמצאים במה שנקרא "ישיבות נושרים", ולמעשה לא באמת לומדים. על פניו הם נשמעים כמו מועמדים טובים לגיוס, אבל הם עדיין לא מגיעים לבקו"ם. כתבנו אלי הירשמן פגש את הצעירים הללו ושמע מהם אמירות שמקוממות רבים בציבור המתגייס. אבל אלה, הובילו גם לסערה בציבור החרדי ולשינוי הטון בקרב חלק מנהיגיו החרדי, שעכשיו קוראים לא רק לשמור על לומדי התורה, אלא גם על צעירים כאלה. אז הפעם אנחנו עם החרדים שלא לומדים, אבל גם לא מתגייסים.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

לפני כשבועיים שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הכריז חגיגית על הקמת שכונת E1: שכונה שתקום בין מעלה אדומים לירושלים, ותכלול למעלה מ-3,000 יחידות דיור חדשות. אבל זו לא הפעם הראשונה בה הוכרזו תוכניות בנייה באזור: יותר משלושה עשורים מנסות ממשלות ישראל להכריז על בנייה באותו השטח השנוי במחלוקת, מהלך שהעולם פעם אחר פעם מסרב לתת לו יד; מהלך שאם ייצא לפועל, עלול לפצל את הגדה המערבית. הפעם אנחנו עם ד״ר מיכאל מילשטיין, חוקר בכיר במרכז דיין אוניברסיטת תל אביב ובעבר ראש הזירה הפלסטינית באמ"ן, ועם השאלה - האם הפעם יצליחו לבנות ב-E1? מה ההשלכות המדיניות, ומה המטרה של המהלך?

Original title: המסמר בארון המדינה הפלסטינית

Original description: <p dir="rtl">לפני כשבועיים שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הכריז חגיגית על הקמת שכונת E1: שכונה שתקום בין מעלה אדומים לירושלים, ותכלול למעלה מ-3,000 יחידות דיור חדשות. אבל זו לא הפעם הראשונה בה הוכרזו תוכניות בנייה באזור: יותר משלושה עשורים מנסות ממשלות ישראל להכריז על בנייה באותו השטח השנוי במחלוקת, מהלך שהעולם פעם אחר פעם מסרב לתת לו יד; מהלך שאם ייצא לפועל, עלול לפצל את הגדה המערבית.</p> <p dir="rtl">הפעם אנחנו עם ד״ר מיכאל מילשטיין, חוקר בכיר במרכז דיין אוניברסיטת תל אביב ובעבר ראש הזירה הפלסטינית באמ"ן, ועם השאלה - האם הפעם יצליחו לבנות ב-E1? מה ההשלכות המדיניות, ומה המטרה של המהלך?</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

לפני 20 שנה התנתקה מדינת ישראל מחבל ארץ שהייתה נוכחת בו 38 שנים. תכנית ההתנתקות מעזה כללה פינוי 21 יישובים בעזה וארבעה בצפון השומרון. היא קרעה את המדינה מהרבה בחינות, וקרעים אלו עוד לא התאחו לגמרי. בשבועות הבאים נביא לכאן בכל יום ראשון את הפרויקט המיוחד "התנתקות". הפעם, בפרק השלישי: שכונת הקרווילות האחרונה.

Original title: התנתקות: שכונת הקרוויליות האחרונה

Original description: <p dir="rtl">לפני 20 שנה מדינת ישראל התנתקה מחבל ארץ שהייתה נוכחת בו 38 שנים. תכנית ההתנתקות מעזה כללה פינוי של 21 יישובים בעזה ועוד ארבעה בצפון השומרון. היא קרעה את המדינה מהרבה בחינות, ואלו קרעים שגם היום עוד לא התאחו לגמרי. בשבועות הבאים נביא לכאן בכל יום ראשון את הפרויקט המיוחד של אחד ביום - "התנתקות". הפעם, בפרק השלישי: שכונת הקרווילות האחרונה.</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

אירופה כולה מתמודדת עם גלי חום שהופכים תכופים וקיצוניים יותר בכל שנה - ועם מעט מאוד מזגנים להתנחם בהם. בצרפת, המצב קשה במיוחד. עד כדי כך שהשאלה אם למזג את צרפת הפכה לשאלה פוליטית, מעמדית, חברתית - שאלה שמצליחה לפלג את הרפובליקה. הפעם אנחנו עם ד״ר רמי דניאל, רכז תחום אירופה וחוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS - עם הקרב הצרפתי הגדול, על המזגן.

Original title: מזגן צרפתי

Original description: <p dir="rtl">אירופה כולה מתמודדת עם גלי חום שהופכים תכופים וקיצוניים יותר בכל שנה - ועם מעט מאוד מזגנים להתנחם בהם. בצרפת, המצב קשה במיוחד. עד כדי כך שהשאלה אם למזג את צרפת הפכה לשאלה פוליטית, מעמדית, חברתית - שאלה שמצליחה לפלג את הרפובליקה. הפעם אנחנו עם ד״ר רמי דניאל, רכז תחום אירופה וחוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS - עם הקרב הצרפתי הגדול, על המזגן. &nbsp;</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

כשטראמפ הבטיח שלום ולא מלחמות, כיוון לסיום מלחמת רוסיה-אוקראינה. בשבוע האחרון הגביר מאמץ, נפגש עם פוטין (ראשון מאז הפלישה) וזלנסקי (בחליפה). הקרבות נמשכים, אירופה לוחצת, סיום המלחמה לא ברור. האם הצהרות יהפכו להסכם? או שהשלום רחוק?

Original title: כשזלנסקי לבש חליפה

Original description: <p dir="rtl">כשדונלד טראמפ חזר לבית הלבן הוא הבטיח לעשות שלום ולא לעשות מלחמות, וכיוון בין השאר לסיום המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. בשבוע האחרון הוא הגביר את המאמץ להגיע להישג הזה עם פגישות עם פוטין שהגיע לבית הלבן לראשונה מאז פלש לאוקראינה, ועם זלנסקי שהפעם הסכים ללבוש חליפה, ככל הנראה כדי לרצות את טראמפ. כל זה, כשהקרבות נמשכים, כשמנהיגי אירופה לוחצים לקחת את האינטרסים שלהם בחשבון וכשבכלל לא ברור באילו תנאים אפשר לסיים את המלחמה הזאת. אז הפעם בעזרת נינו אבסדזה, פרשנית לענייני רוסיה והסביבה, נשאל האם ההצהרות והמחוות יכולות להפוך להסכם אמיתי, או שהדרך לשלום רוסי-אוקראיני עוד רחוקה מאוד.</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

מזה שנים סובלת מערכת החינוך הישראלית ממחסור חמור של כיתות. גורמי המקצוע מנסים להבין מהו הפער, איך זה קורה שלמרות תקציב מיליארדים בשנה עדיין חסרות כיתות, ואיך ההון לבניית כיתות חדשות הולך לאיבוד. זה סיפור במסדרונות בתי הספר שמתחיל במסדרונות משרד האוצר. אנחנו עם כתבנו יוסי מזרחי שערך תחקיר במסגרת ״המבקר״. התחקיר העלה מסקנות מעניינות בנוגע לשאלה: לאן נעלמו הכספים לבניית כיתות חדשות?

Original title: לאן נעלמו הכיתות?

Original description: <p dir="rtl">כבר שנים שמערכת החינוך הישראלית סובלת ממחסור חמור של כיתות. פעם אחר פעם גורמי המקצוע מנסים להבין מהו הפער, איך זה קורה שלמרות שיש תקציב של מיליארדים בשנה עדיין חסרות כיתות, ואיך זה שההון שמוקצב לבניית כיתות חדשות בכל שנה פשוט הולך לאיבוד. זה סיפור שעובר במסדרונות בתי הספר - אבל מתחיל בעצם במסדרונות של משרד האוצר.</p> <p dir="rtl">הפעם, אנחנו עם כתבנו יוסי מזרחי שערך תחקיר בנושא במסגרת הפינה שלו במהדורה המרכזית, ״המבקר״. התחקיר שלו העלה כמה מסקנות די מעניינות בנוגע לשאלה הגדולה: לאן נעלמו הכספים לבניית כיתות חדשות?</p> <p dir="rtl">&nbsp;</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>

ביום ה־680 למלחמה הוכרז על "יום העצירה" &ndash; יום שבו קיוו במטה המשפחות, יחד עם אלפים שיצאו לרחובות, שהמדינה והמלחמה יעצרו. אבל איך מודדים הצלחה של מחאה כזו? הפעם אנחנו עם גיל דיקמן, ממובילי מאבק המשפחות, ועם רחל עזריה &ndash; מנכ"לית "העוגן למשפחות המילואים", ח"כית לשעבר ומחברת הספר "המדריכה למהפכה" &ndash; ועם השאלה: האם יום העצירה יכול להניע גם לפעולה?ראה omnystudio.com/listener למידע על פרטיות.

Original title: מה השיג יום העצירה?

Original description: <p dir="rtl">ביום ה־680 למלחמה הוכרז על "יום העצירה" &ndash; יום שבו קיוו במטה המשפחות, יחד עם אלפים שיצאו לרחובות, שהמדינה והמלחמה יעצרו. אבל איך מודדים הצלחה של מחאה כזו? הפעם אנחנו עם גיל דיקמן, ממובילי מאבק המשפחות, ועם רחל עזריה &ndash; מנכ"לית "העוגן למשפחות המילואים", ח"כית לשעבר ומחברת הספר "<em>המדריכה למהפכה"</em> &ndash; ועם השאלה: האם יום העצירה יכול להניע גם לפעולה?</p><p>See <a href="https://omnystudio.com/listener">omnystudio.com/listener</a> for privacy information.</p>